פעילות ההוראה והמחקר בטכניון כוללת מזה עשרות שנים נושאים כמו הנדסה אזרחית – במסלולי הנדסת מבנים, ניהול ובנייה, הנדסת תחבורה, הנדסת מים, הנדסת סביבה, אנרגיה, ארכיטקטורה, הנדסת נוף, תכנון ערים ואזורים, מדע והנדסה של חומרים, כימיה והנדסה כימית, הנדסת תעשייה וניהול, כלכלה, חקר ביצועים ואופטימיזציה, הנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, ביולוגיה, רפואה, הנדסה ביו-רפואית ועוד. כל אלו נוגעים באופן ישיר באתגר הקיימות.
עם עליית המודעות הגלובלית לנושא הקיימות על גווניו השונים, באופן טבעי קיימות הפכה להיות דרך המחשבה והפעולה המאפיינת ולעיתים מובילה חוקרים ומרצים בשלל תחומים אלו – בין אם הם מנסים למצוא פתרונות מקיימים לשאלות מדעיות והנדסיות בוערות בתחומיהם ורותמים את החוזקות הדיסציפלינריות שלהם לטובת כאלו, ובין אם הם מכשירים את הדורות הבאים של עובדים במשק, שיצטרכו להתמודד עם היבטים של קיימות במהלך חייהם המקצועיים.
לפיכך רוב הפקולטות בטכניון עוסקות בקיימות – חלקן כמיקוד מחקרי/חינוכי וחלקן כתפיסה המובילה את פעילותן השוטפת: בטכניון ניתנים כ- 1,100 קורסים העוסקים בדרך זו או אחרת בנושאי קיימות, וישנם מעל 300 חברי סגל אקדמי שתחום מחקרם שייך לקיימות בתפיסתה הרחבה (ע"פ הגדרות האו"ם ל – SDG's ).
החוקרים בטכניון נמצאים בחזית המחקר בתחומי קיימות רבים ומובילים שתופי פעולה מחקריים עם קבוצות אקדמיות נוספות בארץ ובעולם. בטכניון קמו מרכזי ומכוני מחקר רב-תחומיים ועל-פקולטיים שליבת עיסוקם היא בקיימות – הגדולים שביניהם הם בתחומי אנרגיה והנעה אלקטרוכימית, מים, תחבורה חכמה, תכנון וחקר ערים, בנייה וטכנולוגיות מזון. רבים מהחוקרים בטכניון גם עוסקים במחקר יישומי בתחום, מנביטים חברות הזנק ו/או מקיימים שיתופי פעולה ענפים עם תעשייה וארגוני מגזר ציבורי בארץ ובעולם.
בכדי לפתח את נושא הקיימות בטכניון בנדבך משמעותי נוסף מעבר לכך, בחרה הנהלת הטכניון בנושא הקיימות כאחת משלושת חזיתות הפיתוח העיקריות של הטכניון לעשור הקרוב (כפי שבא לידי ביטוי בתכנית האסטרטגית של הטכניון2031-2021). חזית זו, שהקמתה מתוכננת לשנה הקרובה, תתמקד בתימות של סביבה, אקלים, מים, אנרגיה, קטליזה, מזון, חומרים, תכנון עירוני ותחבורה חכמה.
חזית הקיימות תהווה מוקד להפרייה הדדית רב-תחומית ולסינרגיה של היכולות הדיסיפלינאריות השונות. היא תפעל באופן מוכוון ומתואם לרוחב הטכניון – גם במובן שתשתף מספר רב של פקולטות ותהיה מולטי-דיסציפלינרית במהותה, אך גם במובן שתחתיה יאוגדו פעילויות חינוך והכשרה, מחקר ומעורבות חברתית: גיוס משותף של חברי סגל, מחקרים משותפים, תאום כיווני פיתוח, בניית שותפויות אסטרטגיות עם תעשייה וארגונים אחרים, העמדת תשתיות משותפות, פעילויות לתרומה
לקהילה ולמעורבות חברתית ופעילויות בזירה הבינלאומית.
