מסורת נפלאה של נטיעת עצים על ידי זוכי פרס נובל, מקדמת ערכים של שמירה על הטבע והמשכיותו. מי נמצא ברשימת הנוטעים המכובדת? התשובות בכתבה זו.
מאת: קרן-אור גרינברג
לנטיעת עץ מלווה סמליות רבה. בין אם זו תרומתנו למעגל התחדשותו של הטבע, ובין אם זה הרעיון, שהעץ "יגדל" יחד איתנו, ויסמל את ביקורנו באותו אתר. ייתכן שגם יש בנטיעה סוג של הבטחה, שיום אחד נשוב לאותו מקום. ראשון נוטעי העצים בקמפוס הטכניון, היה לא אחר מאשר פרופ' אלברט איינשטיין. יחד עם אשתו, נטעו שני עצי דקל, בחצר הטכניון הישן, בהדר שבחיפה, בשנת 1923. העצים קיימים שם עד היום.
ליוזמה ירוקה זו הצטרפו מאז אישים רבים אשר השאירו את חותמם על ידי נטיעת עץ, אשר הוסיף להיווצרות אופי הטבע המיוחד שאופף את הקמפוס. לחלק מאישים מכנה משותף ייחודי – זכייתם בפרס נובל.
שדרת העצים שנטעו חתני פרס נובל קיימת בקמפוס הטכניון, שבכרמל, משנת 2007, ובזכות הישגיי הנוטעים בה, זכתה לשם "שדרת הנובל". כל חתן פרס נובל המגיע לטכניון מכבד את הטכניון בנטעו עץ "כליל החורש", בפארק לוקיי שנמצא מול בנין הסנאט בטכניון.
נשיא המדינה, שמעון פרס, חתן פרס נובל לשלום, הצטרף ל-17 זוכי פרס נובל, ונטע עץ נוסף בשדרה זו, לרגל טו בשבט, במהלך ביקור מיוחד בטכניון שהתקיים ביום רביעי בתאריך 08.01.2014.
במהלך הביקור השתתף הנשיא ברב-שיח אודות עתיד המדע, עם שלושת חתני פרס נובל מהטכניון: פרופסור דן שכטמן, פרופסור אהרון צ'חנובר ופרופסור אברהם הרשקו. הפאנל נערך בהנחיית ד"ר יוסי ורדי.רשימת הנוטעים בשדרת הנובל, נכון לינואר 2014, כוללת את האישים הבאים:
חתני וכלות פרס נובל, הופכים עם זכייתם לסמל של שאיפה למצוינות ולערכיות. הצטרפותם לרשימת הנוטעים המכובדת, מעידה יותר מכל על חשיבות הסינרגיה בין המדענים והחוקרים, לבין קידום ערכי שמירת הסביבה, והעולם בו אנו חיים.
צפו בסרטון אודות סיפורה של שדרת הנובל.
